חוק דין משמעתי במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר (תיקוני חקיקה), התשע"ו-2016

חוק המשטרה ופקודת בתי הסוהר מסדירים את הדין המשמעתי החל על שוטרים ועל סוהרים, על כלל היבטיו. תיקון החוק והפקודה מבצע שורה של תיקונים בהסדרים הקיימים בנושא זה. להלן עיקריהם: לפני תיקון החוק והפקודה ניתן היה לערער על החלטת בית הדין למשמעת בפני בית הדין לערעורים, והחלטתו הייתה סופית. התיקון מאפשר לערער ברשות גם על החלטתו של בית הדין לערעורים, בפני בית המשפט המחוזי. שינוי נוסף נוגע להרכב בית הדין למשמעת. ככלל, מותב בית הדין למשמעת מורכב משלושה קציני משטרה בכירים, מהם לפחות שני משפטנים. החוק והפקודה קובעים הרכב אחר במקרה שנדונות עבירות משמעת שונות כשנעברו כלפי אזרח. במקרה זה נכלל בהרכב, במקום אחד מקציני המשטרה, נציג ציבור הכשיר להתמנות שופט שלום. התיקון קובע כי גם במקרה של עבירת הטרדה מינית ועבירות אחרות, שנעברו כלפי מי שאינו שוטר, ישונה ההרכב וייכלל בו נציג אזרחי. עוד נקבע כי בנסיבות מיוחדות, ניתן יהיה למנות קצינים בדימוס או שופטים בדימוס במקום קציני המשטרה שבהרכב. שינויים נוספים נוגעים לאמצעי הענישה. בין היתר נקבע כי ניתן להטיל עונשים של קנס על תנאי, הורדה בדרגה על תנאי, ריתוק על תנאי. בנוסף, ניתן יהיה להורות על תשלום פיצויים ללא הוכחת נזק לנפגע בעבירות הטרדה מינית, וכן בעבירות שונות שבהן הנפגע הוא אזרח. בתיקון החוק נקבע גם מנגנון המאפשר ביטול פסק דין שניתן על ידי דן יחיד בנסיבות שונות. עוד נקבעה הרחבת תחולתן של עבירות הטרדה המינית והתנכלות. נקבע כי ניתן יהיה להעמיד לדין שוטר או סוהר לא רק אם העבירה נעברה בעת מילוי התפקיד, אלא גם אם נעברה בקשר למילויו, והובהר כי עבירה זו תחול גם על הטרדה מינית של מועסקים אחרים במשטרה ובשב"ס, ובכלל זה משרתים בשירות לאומי או לאומי-אזרחי, עובדי קבלן, עובדים באמצעות ספקי שירותים, וכיוצא באלה. לבסוף, נקבעו מספר עבירות משמעת חדשות. בין היתר מדובר בעבירות של דיווחים כוזבים או אי-מניעת דיווחים, ביצוע פעולה שיש בה ניגוד עניינים, וכן עבירות הכרוכות בנהיגה ברכב, כשמדובר ברכב של המשטרה או של שב"ס, ולגבי שוטר – גם ברכב אזרחי אם השוטר לבוש מדים. בשב"ס בלבד נקבעה גם עבירה של קשר עם אסיר או אסיר לשעבר, או עם בני משפחותיהם, בניגוד לפקודות הנציבות.