חוק הדיור המוגן (תיקון), התשע"ח–2018

התיקון לחוק הדיור המוגן, התשע''ב–2012, קובע הוראות שונות שמחזקות את ההגנה על כספי הפיקדון שמפקידים דיירים בדיור מוגן. הגנה זו הכרחית במצבים בהם נקלע בעל בית הדיור המוגן לקושי כלכלי או למצבים של חדלות פירעון. התיקון קובע כי הבטוחה העיקרית להבטחת כספי הפיקדון תהיה משכנתה ראשונה לטובת הדייר או לטובת נאמן שימנו הדיירים. בעל בית דיור מוגן שירצה, יוכל לתת חלף המשכנתא ערבות בנקאית או להפקיד 40% מכספי הפיקדון בנאמנות. כמו כן, נקבעו הוראות לעניין מתן בטוחות בתקופת ההקמה של בית הדיור המוגן והוראות שונות לעניין דרך מחיקת המשכנתה. נוסף על כך, נקבע כי הממונה על הדיור המוגן במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יבדוק את היציבות הכלכלית של בעל הרישיון במסגרת המבחנים שנקבעו בחוק ליציבות כלכלית לצורך קבלת הרישיון, ויתריע בפני הדיירים אם מנתונים אלו עולה חשש כי לבעל הרישיון יש קושי להשיב את כספי הפיקדון. בתיקון לחוק ישנן גם הוראות שונות לעניין הקמת קרן למימון הוצאות בריאות שמכספיה ימומן האשפוז הסיעודי של דייר שנאלץ לצאת מבית דיור מוגן, עד למועד בו יקבל בחזרה את כספי הפיקדון שלו, וכן קרן חדלות פירעון שתממן את התפעול השוטף של בית דיור מוגן במצבים בהם בעל הרישיון נקלע לקושי כלכלי.