חוק נטילת אמצעי זיהוי ביומטריים מזרים, הפקת נתוני זיהוי ביומטריים ומאגר מידע, התשפ"ד-2024

נקבע שעובד משרד הפנים או עובד ציבורי אחר אותו הסמיך השר רשאים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים ולהפיק מהם נתוני זיהוי ביומטריים, לצורך הכללתם במאגר הביומטרי שהוקם לפי החוק. בנוסף הוחלט לאפשר לעובדי משרד החוץ לבצע פעולות טרם הגעתם של זרים ארצה לשם ייעול הליך הזיהוי, כמו כן הוחלט לאפשר שימוש באמצעים ממוענים לצורך קבלת המידע הביומטרי. בנוסף קובע החוק את בעלי התפקידים שרשאים לערוך השוואה בין אמצעי הזיהוי הביומטרים הניטלים מזר לבין מסמך נסיעה שלו, ופירוט של בעלי התפקידים שרשאים להשוות את אמצעי הזיהוי שניטלו לאלה הכלולים במאגר המידע. וכן נקבעו התנאים שבהם ניתן ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים תוך שימוש בכוח סביר והאופן בו תבוצע נטילה במקרים חריגים אלה. כמו כן, קובע החוק המוצע הסדרים שמטרתם לשמור על פרטיותם של הזרים שמהם ניטלו אמצעי זיהוי ביומטריים, הסדרים לשמירה על כבוד האדם ועל פרטיותו של זר שניטלים ממנו אמצעים ביומטריים, הגבלות על בעלי הסמכויות לביצוע פעולות על פי ההסדר שנקבע, הוראות מיוחדות לעניין השמירה על המידע ומניעת אגירתו במאגרים משניים שאינם המתנהלים לפי חוק זה. בנוסף, נקבעו בו הוראות שנועדו להבטיח את סודיות המידע שבמאגר, אבטחת המידע שבו, בין היתר, באמצעות מנגנוני פיקוח ובקרה שיופעלו בידי הממונה על יישומים ביומטריים וכן הפיקוח על שמירת המידע והגנת הפרטיות בידי עובד שזה יהיה תפקידו.