חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 26), התשע"ו-2016, התקבל בקריאה השנייה ובקריאה השלישית ביום ד' באדר ב' התשע"ו (14 במרס 2016). החוק קובע החמרה בענישה על עבירות של הלנה והעסקה של שוהים בלתי חוקיים, וכן קובע כלים ענישתיים ומנהליים חדשים נגד מלינים ושוהים בלתי חוקיים: 1. כהוראת שעה לשנתיים, נקבעו בחוק קנסות מינימום. 2. נקבעו עבירות של הלנה והסעה בנסיבות מחמירות, שבהן עונש המאסר המרבי יעמוד על ארבע שנים במקום שנתיים, והקנס המרבי יעמוד על 226 אלף ש"ח במקום 75 אלף ש"ח. הנסיבות המחמירות הן הלנה או העסקה של יותר משב"ח אחד, הלנה או העסקה של שב"ח לתקופה של יומיים רצופים או יותר, וכן הלנת שב"ח במטרה להעסיקו. 3. הסמכת מפקדי מחוזות במשטרה להוציא צו הגבלת שימוש למקום שהיה להם יסוד סביר להניח כי הוא משמש לביצוע עבירה של הלנה או העסקה של שב"ח, וכן יסוד סביר להניח שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירה כזו אם לא יוגבל השימוש במקום, לתקופה של עד 30 ימים. על צו כזה ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר, שעליה יש להשיב בתוך 72 שעות. 4. בתי המשפט יוכלו להוציא צווי הגבלת שימוש במקום לתקופתו נוספות של עד 60 ימים, ולאחר הגשת כתב אישום יהיו בתי המשפט רשאים להוציא צווי הגבלת שימוש עד תום ההליכים. 5. לבתי המשפט תינתן גם הסמכות להוציא צווים להתליית רישיון עיסוק של של מי שחשוד בביצוע עבירה של הלנה או העסקה של שב"ח, אם מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק הווה סכנה לשלום הציבור או לביטחונו, או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה. תוקפו של צו כזה, לפני הגשת כתב אישום, לא יעלה על 30 ימים, ולאחר הגשת כתב האישום יוכל בית המשפט להוציא את הצו עד תום ההליכים או עד למועד מוקדם יותר שיקבע. בנוסף, בית המשפט יוכל גם, בנוסף לכל עונש שיטיל, להטיל עונש של התליית רישיון או היתר עיסוק לתקופה של עד שישה חודשים. החמרה נוספת, הנוגעת הן לעבירות ההלנה והעסקה, והן לעבירת ההסעה של שוהים בלתי חוקיים. אם יורשע אדם באחת מעבירות אלה, החוק מחייב את בית המשפט להורות על חילוט רווחיו מביצוע העבירה. בנוסף, החוק מבהיר כי לעניין עבירת ההעסקה, הגדרת המעסיק כוללת גם מעסיק בפועל, מתווך כוח אדם וקבלן כוח אדם. תיקון נוסף בחוק נוגע לעבירת ההסעה של שוהים בלתי חוקיים, הקבועה כהוראת שעה, והחוק מאריך אותה בשנתיים נוספות, עד יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018).

יוזמים

מרדכי יוגב, יעקב מרגי, ניסן סלומינסקי, שולי מועלם-רפאלי

מה נאמר במליאה

הצעת החוק מחמירה את הענישה על ישראלים המעסיקים, מלינים או מסיעים תושבים פלסטינים השוהים בישראל שלא כדין (שב״חים), ומאריכה הוראת שעה הנוגעת להסעתם, תוך מתן סמכויות חדשות למשטרה ולבתי המשפט כמו סגירת מקומות עבודה וחילוט רווחים. הדיון נסב סביב השאלה האם החמרת הענישה אכן תסייע במלחמה בטרור ותמנע העסקת שוהים בלתי חוקיים, מול טענות שמדובר בחוק פוגעני, בלתי מידתי ובלתי אפקטיבי שפוגע במשפחות ואינו מטפל בשורשי הבעיה.

תקציר אוטומטי של פרוטוקולי המליאה: הדיון בהצעת החוק בכל קריאה שבה הצביעו עליה. הטיעונים מובאים כפי שהעלו אותם הדוברים; אין זו הערכה. רשימת הדוברים נלקחה מהפרוטוקול, בלי מודל. פרוטוקולי הישיבות: 1, 2 · כתבו למחבר

הסתייגויות לקריאה השנייה

הוגשו 41 הסתייגויות – שינויים מוצעים לנוסח שהוועדה הביאה לקריאה השנייה והשלישית.

ההסתייגויות נועדו לרכך, לצמצם או למחוק הוראות ענישה, סמכויות פיקוח וצווי הגבלה שבהצעת החוק, לשנות מועדי תחילה ותקופות הגבלה שונות, ולהוסיף סייגים להגנת בני משפחה ממגבלות החוק.

לפי סיעות

• הרשימה המשותפת אופוזיציה · 30 הסתייגויות · 13 ח״כים
• מרצ אופוזיציה · 8 הסתייגויות · 5 ח״כים
• המחנה הציוני אופוזיציה · 5 הסתייגויות · 24 ח״כים

הסתייגות משותפת נספרת לכל סיעה שחבריה הגישו אותה.

ביקשו רשות דיבור: מרדכי יוגב (הבית היהודי), אורי מקלב (יהדות התורה)

המגישים ומספרי ההסתייגויות חולצו אוטומטית מנוסח הוועדה, והספירה נבדקה מול המספרים המודפסים בו. התיאורים הם תקציר אוטומטי. נוסח הוועדה לקריאה השנייה והשלישית (PDF) · כתבו למחבר