חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

חוק הגז (בטיחות ורישוי) (תיקון מס' 9), התשפ"ד–2023, מבטל את סעיף 8י לחוק הגז (בטיחות ורישוי) התשמ"ט–1989 (להלן – החוק), שעניינו סמכות הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי לעניין מיתקן גז טבעי לצריכה. מיתקני גז טבעי לצריכה הם מיתקני גז לצריכת גז טבעי המשמשים בין היתר במפעלי תעשייה. בשנת 2015 אושרה בכנסת, במסגרת חוק ההסדרים, הרפורמה לחיבור מפעלי תעשייה לרשת הגז הטבעי. עיקרה של הרפורמה היה הסמכת גופים פרטיים כגופים בודקים על ידי הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, שיהיו מורשים לערוך בדיקות בטיחות להתקנתם ולהפעלתם של מיתקני גז טבעי לצריכה ויהיו מורשים לתת אישורי תקינות לגבי מיתקנים אלה. לעניין זה, החוק קובע כי גם מכון התקנים נחשב לגוף בודק. בהתאם להוראות סעיף 8י האמור, במקרים שבהם יש חשש כי מיתקן גז טבעי לצריכה מהווה סכנה לבטיחות הציבור, רשאי הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי להורות לגוף בודק, ובכלל זה למכון התקנים, לבצע בדיקת תקינות למיתקן, ובלבד שהגוף שיבדוק את המתקן לא יהיה אותו הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי המתקן. מאחר שבעת חקיקת הרפורמה היה ברור כי מכון התקנים יהיה הגוף הבודק העיקרי עד שיוסמכו גופים בודקים נוספים, נקבעה בסעיף 8טו(ב) לחוק הוראת מעבר לעניין סעיף 8י, שלפיה הממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי רשאי, במהלך תקופת המעבר, להורות למכון התקנים לבצע בדיקת תקינות במתקן גז טבעי במקרה של סכנה לבטיחות הציבור כאמור, גם אם מכון התקנים היה הגוף שנתן את אישור התקינות לגבי אותו מתקן. אולם, מאז שאושרה הרפורמה ב-2015, הוסמכו שני גופים בודקים בלבד, אשר בשונה ממכון התקנים, הם אינם מוסמכים לבדוק את כל הסוגים של מתקני הגז הטבעי. כפועל יוצא מכך, תוקף הוראת המעבר הוארך שלוש פעמים, שכן ללא הארכתה, הממונה לא היה רשאי להורות למכון התקנים לערוך בדיקת תקינות במקרה של סכנה לציבור. מאחר שסעיף 8י לחוק כמעט ולא יושם מאז חקיקתו, ובהתחשב בכך שהממונה על הבטיחות ברשות הגז הטבעי אינו הרגולטור של הגופים הבודקים, הוחלט לבטל את הסעיף, וכפועל יוצא – גם את הוראת המעבר בעניינו, הקבועה בסעיף 8ט(ב) לחוק.