חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2024

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

החוק מרחיב את צווי ההגבלה שבית הדין הרבני רשאי להטיל על סרבן גט. במסגרת התיקון, הוספו צווי הגבלה כלכליים עליהם רשאי בית הדין להורות. כמו כן, החוק מסמיך את בית הדין להטיל בצו הגבלה תשלומי כפיית ציות לטובת מי שפסק הדין ניתן לזכותו בשים לב למצבו הכלכלי של מי שניתן נגדו הצו. עוד נקבע כי לבית הדין סמכות להכריז כי הרחקות דרבנו תם יחולו על מי שניתן נגדו פסק הדין או על אדם שלישי הגורם לסרבן לסרב למתן הגט. זאת ועוד, החוק מבצע הבחנה וקובע כי אם ננקטה לשון של כפיה, חובה או מצווה ולא קבע בית הדין אחרת, אזי ברי כי ניתן להטיל צווי הגבלה. ואולם, לעניין לשון הצעה או לשון אחרת, בית הדין יקבע האם ניתן יהיה לתת צווי הגבלה מכוח פסק הדין. בנוסף לכך, מוצע לשנות את הדין לעניין נשים שבית הדין קבע שעליהן לקבל את הגט, ולקבוע בהוראת שעה כי יהיה ניתן להטיל צו הגבלה על נשים כאמור גם ללא אישור מיוחד של נשיא בית הדין הרבני הגדול כפי שהיה נדרש עד לתיקון זה.

מה נאמר במליאה

הצעת חוק ממשלתית ולאחר מכן נוסח ועדת החוקה עוסקים בהרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים להטיל סנקציות על סרבני גט (עיקולי חשבונות, חסימת כרטיסי אשראי, קנסות, פרסום שמות ברבים, הרחקות דרבנו תם), ובהשוואת הדין בין סרבנים וסרבניות לעניין הצורך באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול. חלק ניכר מהדיון עסק בשאלה האם התיקון, על אף מטרתו המוצהרת לסייע לעגונות ולקדם מתן גט, פגע בפועל בהגנה על נשים באמצעות ביטול דרישת האישור המיוחד להטלת סנקציות על נשים סרבניות; יתר הנאום הורכב בעיקר מנושאים שאינם קשורים לחוק עצמו (חטופים, מצב ביטחוני, פוליטיקה פנימית).

תקציר אוטומטי של פרוטוקולי המליאה: הדיון בהצעת החוק בכל קריאה שבה הצביעו עליה. הטיעונים מובאים כפי שהעלו אותם הדוברים; אין זו הערכה. רשימת הדוברים נלקחה מהפרוטוקול, בלי מודל. פרוטוקולי הישיבות: 1, 2