חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ד-2024

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

מטרת חוק זה היא להגן על נפגע עבירת טרור ולמנוע נזק נוסף, שעלול להיגרם לו מהיתקלות בפעיל טרור שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של פעיל הטרור. הסדר דומה נקבע בעבר לגבי עברייני מין, בחוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה–2004. החוק קובע כי בית המשפט יהיה רשאי להטיל מגבלות על חזרתו של מורשע בעבירות טרור לסביבת נפגעי עבירה, המתייחסות למגורים, לעבודה או ללימודים במוסד לימודים בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה או מוסד הלימודים שנפגע העבירה לומד בו. בקשה להטלת מגבלות תוגש בידי נפגע עבירה, מי מטעמו או התובע, לפני שחרורו של פעיל הטרור מהמאסר או בתוך שישה חודשים לאחר שחרורו, ואילו בית המשפט רשאי לדון בבקשה שהוגשה בחלוף שישה חודשים אם מצא שיש בכך צורך מטעמים מיוחדים שיירשמו. בית המשפט יבחן את הבקשה, ורשאי הוא להטיל מגבלות כאמור, ובלבד ששוכנע, לאחר שקיים דיון בעניין, כי יש צורך בהן בשל נזק נפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה אם פעיל הטרור יתגורר, יעבוד או ילמד בקרבת מקום מגוריו, מקום עבודתו או מוסד הלימודים בו הוא לומד, וזאת לצד שיקולים נוספים שהביא בחשבון כגון נסיבות עבירת הטרור וחומרתה. בעת קביעת המגבלות כאמור, בית המשפט יקבע גם את תקופת הזמן בה יחולו המגבלות, האזור בו יחולו המגבלות, וכן יהיה רשאי למנות מומחה מטעמו בכדי לחוות דעתו על מצב נפגע העבירה, ולתת הערכה בדבר הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה עקב מגורים, עבודה או לימודים של פעיל הטרור בקרבת מקום מגוריו, עבודתו או מוסד לימודיו של נפגע העבירה. בנוסף, נקבעו זכות עיון חוזר, ערר וערעור למבצע העבירה שהוטלו עליו המגבלות האמורות, וכן חובת דיווח של שר המשפטים לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מתום שנה מיום תחילתו של החוק בנוגע לאכיפת החוק, לרבות מספר הבקשות שהוגשו להטלת מגבלות, מספר הצווים שניתנו להטלת מגבלות, סוג המגבלות שהוטלו והתקופות שנקבעו להן.

יוזמים

לימור סון הר מלך, חוה אתי עטייה, אריאל קלנר, עודד פורר, אלי דלל, יוסף טייב, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, משה סעדה, גלית דיסטל אטבריאן, אושר שקלים, משה פסל, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר

מה נאמר במליאה

הצעת החוק מאפשרת לבית המשפט להטיל על מי שהורשע בעבירת טרור הגבלות על מקום מגוריו, עבודתו או לימודיו כדי להרחיקו מנפגעי העבירה ובני משפחתם, בדומה למנגנון הקיים בחוק הרחקת עברייני מין. הדיון נסב בעיקר על הצורך להגן על נפגעי טרור ובני משפחותיהם מפני מפגש עם המחבלים ששוחררו, תוך דיון בשאלת האיזון בין הגנה זו לזכויות המחבל המשוחרר, ולא עלו בדיון התנגדויות עקרוניות להצעה.

תקציר אוטומטי של פרוטוקולי המליאה: הדיון בהצעת החוק בכל קריאה שבה הצביעו עליה. הטיעונים מובאים כפי שהעלו אותם הדוברים; אין זו הערכה. רשימת הדוברים נלקחה מהפרוטוקול, בלי מודל. פרוטוקולי הישיבות: 1, 2, 3 · כתבו למחבר

הסתייגויות לקריאה השנייה

הוגשו 7 הסתייגויות – שינויים מוצעים לנוסח שהוועדה הביאה לקריאה השנייה והשלישית.

ההסתייגויות שהוגשו לחוק מבקשות להרחיב את הניסוח כך שיתייחס גם לנשים ולנפגעות עבירה, למחוק הוראות מסוימות בסעיף 9, לעכב את תחילת החוק עד לנקיטת צעדים תקציביים ואופרטיביים למניעת אלימות נגד נשים, ולשנות את תדירות הדיווח התקופתי של שר המשפטים.

לפי סיעות

• יש עתיד אופוזיציה · 7 הסתייגויות · 24 ח״כים

הסתייגות משותפת נספרת לכל סיעה שחבריה הגישו אותה.

ביקשו רשות דיבור: מרב מיכאלי (העבודה), נעמה לזימי (העבודה), גלעד קריב (העבודה), אפרת רייטן מרום (העבודה)

המגישים ומספרי ההסתייגויות חולצו אוטומטית מנוסח הוועדה, והספירה נבדקה מול המספרים המודפסים בו. התיאורים הם תקציר אוטומטי. נוסח הוועדה לקריאה השנייה והשלישית (PDF) · כתבו למחבר