26 ביולי 2017, 13:15 · הכנסת ה-20 · הצבעה מס׳ 27506

קריאה שלישיתהצבעה על הצעת החוקהצבעה אלקטרונית

הצעת חוק העיצובים, התשע"ז-2017

אישור החוק

החוק התקבל: 38 בעד, 0 נגד

הצביעו 38 מתוך 120 — לפי התוצאה הרשמית של הכנסת

הצביעו 38 מתוך 120 חברי הכנסת. במליאה אין מניין חוקי: החלטה מתקבלת ברוב רגיל של המצביעים. רוב מיוחד (61 קולות) נדרש רק בהצעת אי-אמון ובחלק מהוראות חוקי היסוד. מילון מונחים ←

מה הועמד להצבעה

«לקבל את הצעת החוק בקריאה שלישית»

קריאה שלישית: ההצבעה הסופית. הצעת חוק שהתקבלה בקריאה שלישית הופכת לחוק. מילון מונחים ←

הצעת חוק: חוק העיצובים, התשע"ז-2017

על החוק והדיון

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

חוק העיצובים, התשע"ז–2017 נועד לקבוע הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים, ויחליף את ההסדר הקיים בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924, בכפוף להוראות מיוחדות בנוגע למדגמים. דיני העיצובים או דיני המדגמים כפי שנקראו עד היום הם ענף של דיני הקניין הרוחני, המסדיר את המסגרת החוקית להגנה על עיצובים של מוצרים תעשייתיים, להבדיל מדיני זכויות יוצרים שתכליתם להגן על יצירות, כאשר עיצוב מתייחס למראה של מוצר המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר, כגון צורה או מיתאר. החוק מבקש ליצור איזון בין שני אינטרסים ציבוריים: מצד אחד, הרצון לעודד פיתוח של עיצובים חדשים באמצעות הענקת "מונופול", דהיינו זכות בלעדית מוגבלת וקצובה בזמן לשימושים שונים בעיצוב, ומצד שני, הרצון לאפשר לכלל הציבור לעשות שימוש בעיצובים, ולפיכך לא להגביל את מגוון האפשרויות לעיצוב מוצרים ולצמצם את המונופול הניתן למעצבים למינימום ההכרחי שיקיים את התמריץ לפתח עיצובים חדשים כאמור. כמו כן, החוק מותאם להתפתחויות הטכנולוגיות, לדין הבין-לאומי, ובפרט אמנות והסכמים בין-לאומיים, ולפסיקה הישראלית. להלן פירוט של כמה מהחידושים בחוק זה לעומת הדין הקודם, פקודת הפטנטים והמדגמים: ראשית, בהתאם למצב המשפטי ערב כניסתו של החוק לתוקף, הענקת "מונופול" לגבי מדגם מותנית ברישום במשרד המשפטים, המקנה תקופת הגנה של 15 שנים, בכפוף לעמידה בתנאי הכשירות לרישום. חוק העיצובים קובע הסדר חדש בשני מישורים: האחד, הארכת תקופת ההגנה לעיצוב רשום, מ-15 ל-25 שנים, בכפוף לתנאי כשירות לרישום שאינם זהים לאלה הקבועים בפקודה – חדשנות ואופי ייחודי. המישור השני נוגע להענקת הגנה, לראשונה בדין הישראלי, לעיצוב לא רשום, כך יוכל מעצב ליהנות מהגנה למשך 3 שנים, ללא צורך בהליך רישום, הכרוך בהשקעת משאבים ועשוי להיות בלתי יעיל לגבי עיצובים שהם אופנות חולפות. הענקת הגנה לעיצוב לא רשום נועדה בעיקר להקל על מעצבים שהם עוסקים קטנים ואין להם בהכרח את הידע והמשאבים הנדרשים להליך הרישום. שנית, החוק כולל הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם בין-לאומי – הסכם האג, וכתוצאה מכך יוכלו מעצבים ישראליים להגיש בקשה אחת ויחידה לרישום העיצוב וזו תנותב לכלל המדינות שהצטרפו להסכם. שלישית, החוק כולל כלי אכיפה שאינם קיימים בפקודה – עבירות פליליות, סמכות לבית המשפט לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק (פיצויים עונשיים), וכן מתן אפשרות לבעל עיצוב רשום לפנות למכס ולבקש עיכוב של שחרור הטובין שלטענתו מפרים את זכויותיו בעיצוב, וזאת כדי להביא להרתעה משמעותית כלפי מפרים פוטנציאליים ולהגן כראוי על זכויותיהם של המעצבים.

כל הטיעונים והדוברים — בעמוד הצעת החוק →

לפי סיעות ביום ההצבעה

קואליציה7 בעד · 0 נגד
אופוזיציה31 בעד · 0 נגד
  • בעד
  • נמנעו
  • נגד
המחנה הציוניאופוזיציה16 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

הרשימה המשותפתהרשימה המשותפת (חד"ש, רע"ם, בל"ד ותע"ל)אופוזיציה6 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

מרצאופוזיציה5 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

יש עתידאופוזיציה4 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

כולנוכולנו בראשות משה כחלוןקואליציה4 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

הליכודקואליציה2 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

ישראל ביתנוקואליציה1 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

הרשימה השמית (38)
מספרים ומקורות
בעד
38
נגד
0
נמנעו
0
נוכחים שלא הצביעו
0

התוצאה הרשמית: 38 בעד, 0 נגד, 0 נמנעו — התקבלה. בהתחשב בכך, הרשימה השמית תואמת את התוצאה הרשמית.

נספרים רק חברי כנסת שיש לגביהם רישום. היעדר רישום אינו אומר שחבר הכנסת נעדר.

מקור: דף ההצבעה באתר הכנסת ↗