איך הכנסת מצביעה
עברית

הצעת חוק ממשלתית · הכנסת ה-20 · פורסם כחוק ב-30 בנובמבר 2015

חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015

סטטוס: התקבלה בקריאה שלישית

נושאים: צבא וביטחון*, משטרה וביטחון פנים* · * לפי הסיווג הרשמי של חוקי הכנסת

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון, שנחקק בחודש מרץ 2014, קבע מנגנון חדש לגיוס תלמידי ישיבות לשירות צבאי. במנגנון זה נקבע כי עד שנת 2017 תחול תקופת הסתגלות, במהלכה הממשלה תקבע יעדי לגיוס של תלמידי ישיבות, כאשר יעדים אלה לא יהיו מחייבים. החל משנת 2017 נקבע כי תחול תקופת קבע, בה יעדי הגיוס יהפכו מחייבים ואי עמידה בהם תוביל להחלת גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות, למעט 1,800 תלמידים מתמידים בכל שנה. לצד תיקון מס' 19, נחקק חוק שירות לאומי-אזרחי, שקבע מנגנון משלים של שירות תלמידי ישיבות במסגרת שירות לאומי. התיקון הנוכחי מאריך את תקופת ההסתגלות משלוש שנים לשש שנים, עד שנת 2020, וקובע תקופת הסתגלות שנייה, עד שנת 2023. במהלך תקופת ההסתגלות השנייה, כל עוד תהיה עמידה ביעדי הגיוס, לא יחול גיוס חובה על כלל תלמידי הישיבות. אם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, שר הביטחון יהיה רשאי להמשיך ולדחות את שירותם של תלמידי ישיבות, בהיקפים שיקבע בשים לב ליעדי הגיוס שקבעה הממשלה. יעדי הגיוס לצה"ל ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון, בעוד שיעדי הגיוס לשירות הלאומי-אזרחי ייקבעו על ידי הממשלה בהמלצת השר הממונה על השירות הלאומי-אזרחי. עוד קובע התיקון הנוכחי כי יוקם צוות בין-משרדי, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון, שיגבש תכניות רב שנתיות לקידום העמידה ביעדי הגיוס במהלך תקופות ההסתגלות. התיקון קובע גם כי תוקפו של חוק שירות לאומי-אזרחי יפוג בשנת 2023, ותבוטל החובה שהוטלה על הממשלה לבחון מתווה קבע לשירות שעיקרו שירות אזרחי-ביטחוני עד 2019.

קריאות

הסתייגויות, סעיפים והצבעות אחרות (48)

לפי הסדר. הצבעות על הסתייגויות ועל סעיפים בודדים מוצגות בנפרד מההצבעה על הצעת החוק בשלמותה.

מקור: דף הצעת החוק במאגר החקיקה של הכנסת ↗

חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 21), התשע"ו-2015 · איך הכנסת מצביעה