חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 51), התשע"ו-2016

מטרתם של תחקירים היא הפקת לקחים ושיפור יכולותיהם המקצועיות של ארגונים, באמצעות בחינה של פעילויות ואירועים, ניתוחם והסקת מסקנות מהם. במקרים רבים, מתוחקרים חוששים לשתף פעולה בהליך התחקיר, מחשש שיעשה נגדם שימוש בחומרי התחקיר במישור הפלילי, אף שהתחקיר כלל לא נועד לבחינת חשדות פליליים. לכן נקבע בחוק כי בגופים מבצעיים שונים יוטל חסיון על חומרי תחקיר המופקים במהלכו. בחוק זה נקבע הסדר דומה גם לגבי תחקירים המבוצעים בשירות בתי הסוהר. לפי ההסדר שנקבע, חיסיון יוטל רק על תחקירים הנוגעים לאירועים שהתרחשו במהלך פעילות מבצעית באחת מ-3 חלופות: 1. פעילות לשמירת הסדר והביטחון בבית סוהר, במתקניו ובסביבתו הקרובה, שארעה בעת ליווי אסיר או בעת רדיפה אחרי אסיר נמלט, ובמהלך הפרת סדר רחבת היקף ומתמשכת, שגרמה לחשש ממשי לפגיעה בביטחון השוהים בבית הסוהר או בביטחון הציבור; 2. אירוע חריג, שהנציב החליט לגביו כי מדובר באירוע המחייב תחקיר, כדי למנוע פגיעה בחיי אדם, בביטחון המדינה או בשלום הציבור; 3. פעילות של שב"ס, הנערכת באזור יהודה והשומרון, בפיקודו של חייל צה"ל או שוטר המשרת במשטרת ישראל. לעניין היקף החיסיון, נקבע כי חומר תחקיר המצוי בשב"ס יהיה חסוי בפני כל אדם, פרט לגורמים בשב"ס שהתחקיר דרוש להם לצורך תפקידם. בנוסף, נקבע כי חומר תחקיר לא יתקבל כראיה במשפט, ולא יוכל לשמש כראיה להפללתו של המתוחקר, למעט בהליך פלילי, במקרה של מסירת ידיעה כוזבת או העלמת פרט חשוב בתחקיר, או בהליך משמעתי בעניין. עוד נקבע כי חומר התחקיר לא יימסר לגוף חוקר המוסמך לערוך חקירות פליליות. עם זאת, נקבע כי החומר יימסר ליועץ המשפטי לממשלה, ואם הוא מגלה חשד לביצוע עבירה, הוא יהיה רשאי להורות על פתיחת חקירה פלילית בעניין החשד, אך בלי למסור פרטים מזהים מתוך התחקיר. בנוסף נקבע כי הנציב או מי שהסמיכו לכך רשאי להעביר את חומר התחקיר לגוף ציבורי אחר, שאינו גוף חוקר, ושהמידע דרוש לו למילוי תפקידו.