הצעת חוק ממשלתית · הכנסת ה-20 · פורסם כחוק ב-29 ביולי 2015

חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ה-2015

סטטוס: התקבלה בקריאה שלישית

נושאים: משטרה וביטחון פנים*, שלטון מקומי* · * לפי הסיווג הרשמי של חוקי הכנסת

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות יצר את מערך השיטור העירוני, במסגרתו פועלים פקחים של הרשויות המקומיות בסיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות. החוק נחקק בשנת 2011 כהוראת שעה לתקופת ניסיון של שנתיים, ובשנת 2013 הוארך בשנתיים נוספות. התיקון הנוכחי מאריך את הוראת השעה, במסגרתה פועל מערך השיטור העירוני ברשויות מקומיות מסוימות, בשנה וחצי נוספות, עד ליום ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017).

קריאות

מה נאמר במליאה

הצעת החוק הגיעה לקריאה ראשונה כבקשה להפוך את הוראת השעה שמכוחה פועל מערך השיטור העירוני והאכיפה ברשויות המקומיות להוראת קבע, אך ועדת הפנים והגנת הסביבה החליטה לפצל את ההצעה ולהעביר לקריאה שנייה ושלישית רק הארכה של הוראת השעה בכשנה וחצי, עד פברואר 2017, כדי לאפשר דיון מעמיק יותר בנושא. הדיון נסב על השאלה אם יש לבחון תחילה את תפקוד מערך השיטור העירוני והנתונים לגביו בטרם קביעת הסדר של קבע, ועל הדרך הנכונה להסדיר בחוק את העברת סמכויות אכיפה שלטוניות לפקחים עירוניים.

טיעונים בעד

  • מערך האכיפה והפיקוח העירוני הוכיח את יעילותו ואת שביעות הרצון ממנו בקרב ראשי הרשויות ומשטרת ישראל, ולכן יש להמשיך ולהרחיב אותו.
  • יש צורך לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות ולסייע למשטרה במניעת אלימות ועבירות הפוגעות באיכות החיים.
  • מכיוון שהוועדה לא הספיקה לקיים בחינה מעמיקה של המערך לפני פקיעת הוראת השעה, יש להאריכה לתקופה נוספת ובמהלכה לקיים דיונים מקיפים שיאפשרו הכרעה מושכלת בעתיד, ולא להפוך אותה כעת להוראת קבע.
    דוד אמסלם (הליכוד)

טיעונים נגד

  • מעבר ארבע שנים וחצי, ולאחר שלוש פעימות הארכה, הכנסת מעולם לא קיבלה נתונים או קיימה דיון ממשי על תוצאות הפיילוט, ולא ברור אם המערך פועל היטב או שהיו מקרים של שימוש לא תקין בסמכות או אלימות.
  • מדובר בהעברת סמכות שלטונית חמורה ורגישה - כולל סמכות הפעלת כוח ועיכוב אדם - מהמשטרה לפקחים עירוניים שלא כולם מוכשרים לכך ולא כל הרשויות מוכנות לכך, דבר המעלה חששות שלא נבדקו כראוי.
  • המודל עלול להעמיק את הפערים בין רשויות מקומיות חזקות שיכולות להשקיע משאבים במערך אכיפה משלהן לבין רשויות חלשות שלא יוכלו, ודווקא בהן הפשיעה תמשיך להשתולל.
  • אם המודל מוכר ופועל כבר ארבע שנים וראשי רשויות משתמשים בו בהצלחה, אין הצדקה להמשיך להאריכו כהוראת שעה חוזרת ונשנית במקום לעגן אותו כחוק קבוע וברור, ושימוש חזרתי ב'הוראת שעה' להסדרת עניינים מתמשכים פוגע בתפקוד התקין של החקיקה.
מי דיבר (4)
חבר/ת כנסתסיעהקריאותנאומיםבהצבעה הסופית
השר לביטחון הפנים גלעד ארדןהליכוד קואליציהקריאה ראשונה3אין רישום
דוד אמסלםהליכוד קואליציהקריאה שלישית2בעד
תמר זנדברגמרצ אופוזיציהקריאה שלישית1נגד
עיסאווי פריג'מרצ אופוזיציהקריאה שלישית3נגד

תקציר אוטומטי של פרוטוקולי המליאה: הדיון בהצעת החוק בכל קריאה שבה הצביעו עליה. הטיעונים מובאים כפי שהעלו אותם הדוברים; אין זו הערכה. רשימת הדוברים נלקחה מהפרוטוקול, בלי מודל. פרוטוקולי הישיבות: 1, 2 · כתבו למחבר

הסתייגויות לקריאה השנייה

לא הוגשו הסתייגויות להצעת החוק.

ביקשו רשות דיבור: תמר זנדברג (מרצ), זהבה גלאון (מרצ), אילן גילאון (מרצ), עיסאווי פריג' (מרצ), מיכל רוזין (מרצ), יעל גרמן (יש עתיד)

נוסח הוועדה לקריאה השנייה והשלישית (PDF) · כתבו למחבר

הסתייגויות, סעיפים והצבעות אחרות (2)

לפי הסדר. הצבעות על הסתייגויות ועל סעיפים בודדים מוצגות בנפרד מההצבעה על הצעת החוק בשלמותה.

מקור: דף הצעת החוק במאגר החקיקה של הכנסת ↗