הצעת חוק ממשלתית · הכנסת ה-25 · פורסם כחוק ב-3 באפריל 2024

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024

סטטוס: התקבלה בקריאה שלישית

נושאים: בריאות*, צבא וביטחון, חקלאות ומזון*, חירום · * לפי הסיווג הרשמי של חוקי הכנסת · ללא כוכבית — אוטומטית לפי מילים בשם

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2005 קובע כי לאחר עשרה ימים בכלבייה עירונית, כלב ללא בעלים יכול להימסר למערכת הביטחון, או לגורם אחר שקבע השר בתקנות – ואלו הם בעלים חדשים, ארגון למען בעלי חיים או עמותה שעיסוקה בהכשרת כלבי נחייה. אם לא ניתן למוסרו, רשאי הווטרינר העירוני להורות על המתת הכלב. בעקבות מלחמת חרבות ברזל והרס גדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, נכנסו כלבים רבים מעזה לשטחי מדינת ישראל המקיפים את הרצועה. כלבים אלו אינם מבויתים, לרוב חיים בלהקות ותרים אחר כל מזון שיוכלו להשיג בתנאים החדשים שנוצרו. היות והם אינם רגילים לחברת בני אדם, יש חשש כי הם יתקפו בני אדם ובעלי חיים והטענה היא כי אף קרו מספר מקרים כאלו. כניסת הכלבים מרצועת עזה העצימה את בעיית הכלבים המשוטטים והעזובים שכבר קיימת בישראל. רשויות מקומיות בטווח ה-20 ק"מ מהרצועה מתקשות להתמודד עם בעיית הכלבים המשוטטים בשטחן. בשגרה, כלבים משוטטים שנתפסים בשטח רשות מקומית, מועברים ומוחזקים בכלביות. במצב החדש שנוצר, הכלביות מתמלאות מהר ולא ניתן לקלוט בהן את כל הכלבים שנתפסים, כלבים רבים אינם ניתנים לאימוץ או שיקום והם חווים סבל בהיותם כלואים בכלובים בכלביות. לפיכך, התיקון לחוק קובע, בהוראת שעה עד ה-30 בנובמבר 2024 או עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, לפי המוקדם, כי וטרינר עירוני של רשות מקומית בטווח של עד 20 קילומטרים מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה, יהיה רשאי להורות על המתת כלב שאינו מסומן ושנתפס בטווח ה-20 קילומטרים כאמור, וזאת אף אם טרם חלפו עשרה ימים מיום הבאתו לכלבייה העירונית. התיקון לחוק מעגן מערכת שיקולים שעל הרופא הווטרינר לשקול בטרם יחליט על המתת הכלב, בין השאר, האם הכלב עלול להוות סכנה לשלום הציבור או בטחונו בשל התנהגותו, האם לא ניתן להחזיקו בכלביות מחמת בריאותו או התנהגותו או אם אינו בר אימוץ. עוד נקבע כי המתה כאמור תתאפשר רק לאחר השארתו של הכלב ארבעה ימים לפחות בכלבייה, וזאת כדי לתת לווטרינר העירוני אפשרות לבחון את מצבו של הכלב בטרם קבלת ההחלטה. כמו כן, נקבע כי כל המתה של כלב, תחייב את הווטרינר לנמק את החלטתו. אם החליט הווטרינר העירוני כי הכלב הינו בר אימוץ יהיה עליו להודיע על כך למערכת הביטחון או לגוף אחר שקבע השר כאמור, כי ניתן להעביר אליו את הכלב. במקרה כזה לא יחול קיצור הזמן של 4 ימים, וניתן יהיה להשאירו בכלבייה 10 ימים כפי שקבוע היום בחוק. עוד נקבע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת ולאחר התייעצות עם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, יהיה רשאי להפעיל סמכות דומה בעניינם של כלבים משוטטים לא מסומנים בתחומי רשויות מקומיות בטווח שיקבע השר מגבול לבנון, אם מצא השר שמתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, בשל כניסה נרחבת וחריגה של כלבים שאינם מסומנים מלבנון לשטח ישראל, עקב פריצת גדר המערכת. כמו כן, נקבעו סעיפי דיווח של שר החקלאות ופיתוח הכפר לוועדת הכלכלה של הכנסת על יישום הוראת השעה, וזאת בסמוך לאחר סיום תקופת הוראת השעה. הדיווח יכלול בין היתר נתונים לגבי כלבים שהומתו, השיקולים שנשקלו וכן דיווח על פעולות משרד החקלאות בתקופת הוראת השעה ובטווח הקבוע לטיפול בכלבים המשוטטים. דיווח כאמור יימסר גם לגבי אזור גבול הצפון אם ייקבע כי הוראת השעה תחול גם עליו. לצורך הדיווח של שר החקלאות לוועדה, הווטרינרים העירוניים יחויבו להעביר למשרד החקלאות דיווח חודשי על מספר הכלבים שנתפסו והומתו בכלביות.

קריאות

מה נאמר במליאה

הצעת החוק מבקשת לאפשר לרופאים וטרינרים עירוניים ברשויות הסמוכות לגבול עזה (ובתנאים מסוימים גם לגבול הלבנון) להורות על המתת כלבים משוטטים שנתפסו ואינם מסומנים, בטרם חלפו עשרת הימים הקבועים בחוק הקיים, זאת על רקע כניסת אלפי כלבים משוטטים מרצועת עזה בעקבות פריצת הגדר במלחמה. הדיון נסב בעיקר על השאלה אם מדובר במענה הכרחי ומידתי לסכנה לציבור ולבעלי החיים עצמם, לעומת הטענה שהחוק פוטר את משרד החקלאות מהתמודדות אמיתית וארוכת טווח עם בעיית הכלבים המשוטטים ומוביל להמתה המונית.

טיעונים בעד

  • חדירת אלפי כלבים משוטטים ופראיים מרצועת עזה בעקבות פריצת הגדר מסכנת את ביטחון הציבור ובריאותו, כולל סכנת תקיפות ומחלות כמו כלבת.
  • הכלביות ברשויות המקומיות הסמוכות לגבול אינן יכולות לקלוט את כל הכלבים שנתפסים, ורובם אינם ניתנים לשיקום או אימוץ בשל מצבם הבריאותי וההתנהגותי.
  • החזקה ממושכת של כלבים רבים בצפיפות בכלביות גורמת לסבל רב לכלבים עצמם, ולכן המתה מהירה יותר במקרים המתאימים מצמצמת את הסבל.
  • החוק נועד לאפשר חזרה בטוחה של תושבים לרשויות הסמוכות לגבול, ויש להעמיד את שלום הציבור וביטחונו מעל רווחת בעלי החיים כאשר יש התנגשות ביניהם.
  • בניסוח הסופי הוכנסו סייגים ואיזונים – כגון תקופת מינימום של ארבעה ימים, חובת נימוק ודיווח, ושיקולים מוגדרים לווטרינר – כדי להבטיח שהחוק יענה רק על הצורך שלשמו הוצע ולא יפגע בכלבים הניתנים לאימוץ.
    שלום דנינו (הליכוד)

טיעונים נגד

לא הועלו.

מי דיבר (5)
חבר/ת כנסתסיעהקריאותנאומיםבהצבעה הסופית
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבולש"ס קואליציהקריאה ראשונה2בעד
יסמין פרידמןיש עתיד אופוזיציהקריאה ראשונה, קריאה שלישית2נגד
מירב בן ארייש עתיד אופוזיציהקריאה ראשונה1נגד
שלום דנינוהליכוד קואליציהקריאה שלישית2בעד
מטי צרפתי הרכבייש עתיד אופוזיציהקריאה שלישית1אין רישום

תקציר אוטומטי של פרוטוקולי המליאה: הדיון בהצעת החוק בכל קריאה שבה הצביעו עליה. הטיעונים מובאים כפי שהעלו אותם הדוברים; אין זו הערכה. רשימת הדוברים נלקחה מהפרוטוקול, בלי מודל. פרוטוקולי הישיבות: 1, 2

הסתייגויות לקריאה השנייה

הוגשו 27 הסתייגויות – שינויים מוצעים לנוסח שהוועדה הביאה לקריאה השנייה והשלישית.

ההסתייגויות נועדו בעיקר לקצר את תוקף הוראת השעה, לצמצם את טווח איסוף הכלבים הנטושים ולהאריך את משך ההמתנה לפני המתתם, וכן להוסיף דרישות תיעוד, פיקוח ובקרה על תהליך הלכידה וההמתה.

לפי סיעות

  • יש עתיד אופוזיציה · 16 הסתייגויות · 24 ח״כים
  • העבודה אופוזיציה · 14 הסתייגויות · 4 ח״כים

הסתייגות משותפת נספרת לכל סיעה שחבריה הגישו אותה.

מי הציע מה

ביקשו רשות דיבור: איימן עודה (חד"ש-תע"ל), אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל), עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-תע"ל), עופר כסיף (חד"ש-תע"ל), יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)

המגישים ומספרי ההסתייגויות חולצו אוטומטית מנוסח הוועדה, והספירה נבדקה מול המספרים המודפסים בו. התיאורים הם תקציר אוטומטי. נוסח הוועדה לקריאה השנייה והשלישית (PDF)

הסתייגויות, סעיפים והצבעות אחרות (1)

לפי הסדר. הצבעות על הסתייגויות ועל סעיפים בודדים מוצגות בנפרד מההצבעה על הצעת החוק בשלמותה.

מקור: דף הצעת החוק במאגר החקיקה של הכנסת ↗

חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 · איך הכנסת מצביעה