חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה–2025

החוק מסדיר הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש באופן מקיף ורחב, בשים לב למאפייניו הייחודיים של ענף הדבש. החוק מחליף את האסדרה הקודמת בתחום, שהייתה מעוגנת בחקיקת משנה בלבד, בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז–1977 ובתקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח–1968 (להלן – הדין הקודם). החוק קובע כי סמכויות האסדרה שהיו נתונות בדין הקודם למועצה להאבקה ודבש, שהיא חברה לתועלת הציבור, יועברו למשרד החקלאות וביטחון המזון. בהתאם לכך, תוקם ועדת היתרים שתפעל במסגרת המשרד, שתהיה מוסמכת לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, שבהן ניתן יהיה להציב כוורות וכן היא תהיה מוסמכת לתת היתרים לדבוראים לשם הצבת כוורות מאוכלסות בנקודות ההצבה. הגדרת "מקרקעי ציבור" בחוק כוללת את מקרקעי ישראל ומקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה אליו. ועדת ההיתרים תורכב משלושה חברים שימנה שר החקלאות וביטחון המזון: שני נציגי המשרד שאחד יכהן כיושב ראש הוועדה, ונציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר, וכן משקיף (ללא זכות הצבעה) מטעם המועצה להאבקה ודבש. בנוסף, אם יתקין השר תקנות בעניין תנאים להכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג, ימונה משקיף נוסף בוועדת ההיתרים מטעם הארגון היציג. לפי החוק, בשלב הראשון ועדת ההיתרים תקבע את נקודות ההצבה במקרקעי ציבור, כך שהצבה בסוגים מסוימים של מקרקעי ציבור, כמו שמורת טבע או שטח ביטחוני, תחויב באישור של הגורם המוסמך לכך, ובמקרקעי ציבור המוחזקים על ידי בעל היתר מרשות מקרקעי ישראל – לאחר שניתנה למחזיק זכות טיעון. בשלב השני, ועדת ההיתרים תעניק היתרים להצבת כוורות בתום הליך למתן היתרים שיבוצע, ככלל, אחת לשלוש שנים, אך במקרים מסוימים גם בתדירות נמוכה יותר, והיא תפרסם הודעה על קיום ההליך באתר האינטרנט של המשרד. תוקף ההיתר יהיה, ככלל, לשלוש שנים. היתרי ההצבה יינתנו על בסיס היתרים קודמים, תוך התחשבות בצורך במתן ההיתרים למבקשים חדשים ובהקצאה שוויונית של נקודות הצבה ובשים לב לצורך למנוע ככל האפשר ריכוזיות בהחזקת היתרים. זאת ועוד, נקבעו הוראות לעניין אופן הגשת הבקשות למתן היתרים, הסייגים למתן היתר, התנאים בהתקיימם הוועדה רשאית להתלות היתר, לשנותו או לבטלו, וכן המקרים בהם הוועדה רשאית לסרב לתת היתר, כמו למשל אי עמידה של המבקש בהוראות החוק או הרשעות פליליות שלו. לעניין הצבת כוורות במקרקעין פרטיים שאינה דרושה היתר, החוק קובע כי הצבה כאמור תהיה מחויבת לעמוד בדרישות החוק הנוגעות להצבת כוורות לשם מתן שירותי האבקה במקרקעי ציבור, וכן בעמידה בהוראות התקנות שהשר רשאי להתקין בעניין, אם יותקנו. עוד קובע החוק כי הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה לגידולים חקלאיים אינה טעונה היתר, אך יחולו לגביה כמה תנאים: על המציב להיות דבוראי בעל היתר הצבה במקום אחר ועליו לדווח לוועדת ההיתרים בטרם ההצבה; וכן על ההצבה להיעשות בכפוף לתנאי החוק לעניין תקופת ההצבה, סוגי גידולים המנויים בתוספת לחוק ומספר הכוורות שמותר להציב. לגבי תפקידיה של המועצה להאבקה ודבש, החוק קובע כי המועצה לא תמלא עוד תפקידים רגולטוריים אלא תעסוק, בין היתר, בקידום הרמה המקצועית של הדבוראים, בייעול שיטות הטיפול בכוורות ובהבטחת אספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח למגדלים. בשל עיגון מעמדה של המועצה ותפקידיה בחוק, מוחלות עליה בחוק חובות שונות, כמו למשל חובות על עובדי המועצה הממלאים תפקידים לפי חוק, בדומה לחובות החלות על עובדי המדינה. כמו כן, נקבע כי שר החקלאות וביטחון המזון רשאי להחליט כי המועצה להאבקה ודבש תספק לוועדת ההיתרים שירותים הדרושים לפעילותה של הוועדה. בנוסף, החוק מסמיך את השר, באישור שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בתקנות, בתוך שנתיים מיום תחילתו של החוק, היטלים שישולמו למועצה בעבור הצבה. עד לקביעת התקנות, בעל היתר הצבה ישלם למועצה היטל שנתי בסך של 30 שקלים חדשים בעבור כל כוורת. החוק קובע הוראות מעבר, שלפיהן היתרים שניתנו לפני תחילתו של החוק ובהתאם לדין הקודם, יעמדו בתוקפם עד לקיומו של הליך ראשון למתן היתרים לפי החוק. בנוסף, נקבע כי במשך תקופה של חמש שנים מיום התחילה, ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור גם בהיעדר אישור הגורם המוסמך כאמור, אם במשך שלוש השנים שלפני יום התחילה ניתן היתר הצבה במקרקעין האמורים. כמו כן נקבעו הוראות בנוגע להעברת מידע מהמועצה להאבקה ודבש אל משרד החקלאות בשל סמכויות האסדרה שהיו נתונות לה בדין הקודם. החוק ייכנס לתוקף בתום שנה מיום פרסומו ברשומות, אך שר החקלאות וביטחון המזון רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.