איך הכנסת מצביעה

הצעת חוק ממשלתית · הכנסת ה-24 · פורסם כחוק ב-15 במרץ 2022

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022

סטטוס: התקבלה בקריאה שלישית

נושאים: עלייה ואזרחות* · * לפי הסיווג הרשמי של חוקי הכנסת

חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב-2022 נדון בקריאה השנייה והשלישית ביום ז' אדר ב' התשפ"ב (10 במרץ 2022). החוק, המבוסס על חוק שהיה בתוקף בין 2003 ל-2022 בשינויים מסוימים שיפורטו, קובע כי שר הפנים או המפקד הצבאי באיו"ש לא יעניקו אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושב איו"ש ועזה, וכן לתושבי איראן, לבנון, סוריה ועיראק. עם זאת, האיסור הקבוע בחוק אינו גורף, שכן קבועים בו חריגים וסייגים המאפשרים להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל (היתר מת"ק שניתן בידי מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון) במקרים אלה: • היתרי מת"ק לבני זוג, כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מעל גיל 25; • רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהורהו; • היתר מת"ק לילד מעל גיל 14 לשם מניעת הפרדתו מהורהו; • רישיון ישיבה והיתר מת"ק במקרים הומניטריים מיוחדים; • היתרי מת"ק למטרת טיפול רפואי, למטרת עבודה או למטרה זמנית, עד שישה חודשים; • מתן אזרחות או תושבות, במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל, עשייה למען המדינה, או במקרים שלמדינה יש בכך עניין מיוחד. בנוסף נקבע הסדר חדש של שדרוג מעמד מהיתר מת"ק לתושב ארעי, לבני 50 ומעלה ששהו בישראל כדין 10 שנים לפחות, בכפוף לאי קיום מניעה ביטחונית. הסדר נוסף שנקבע הוא הקמת ועדה הומניטרית ייעודית, לצד הוועדה ההומניטרית הקיימת בחוק. ועדה זו תבחן בקשות שהוגשו מטעמים של אלימות במשפחה או התעללות של בן הזוג או ההורה, ותידרש לקבל החלטה בתוך שלושה חודשים, לעומת שישה חודשים שמוקצים לוועדות ההומניטריות הרגילות. החוק החדש גם מאפשר לתושבים ארעיים לחדש את רישיון התושבות שלהם אחת לשנתיים, במקום אחת לשנה כפי שהיה בחוק הישן. בצד הקלות אלה, נקבע כי שר הפנים יהיה חייב לבטל רישיון ישיבה ארעי או היתר מת"ק שניתנו לפי החוק, אם בעל הרישיון או ההיתר היה מעורב במעשה טרור, ריגול או בגידה. לצד כל אלו, התווספו הסדרים של בקרה ושקיפות, כגון חובת דיווח רבעונית לכנסת, הגדרת מכסות ועוד. היות שההסדר הקבוע בהצעת החוק קובע מגבלות חריגות, הוא קבוע לזמן מוגבל של שנה, ובדומה להסדר שהיה קיים גם בחוק הקודם, הממשלה תוכל להאריכו בצו באישור הכנסת. בחוק נוסף גם סעיף מטרות, הקובע כי מטרתו לקבוע הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של האזור, ובצדן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל, והכל בשים לב להיותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ובאופן שיבטיח את השמירה על אינטרסים החיוניים לביטחון הלאומי של המדינה.

יוזמים

צבי האוזר, שמחה רוטמן, אבי דיכטר, בצלאל סמוטריץ', שלמה קרעי, משה ארבל, ינון אזולאי, אופיר כץ, יצחק פינדרוס, איתמר בן גביר, קטי קטרין שטרית, אבי מעוז, עמיחי שיקלי, אופיר סופר, יואב קיש, קרן ברק, מיכל מרים וולדיגר, גלית דיסטל אטבריאן, דוד אמסלם, אלי כהן, אמיר אוחנה, מיכאל מלכיאלי, יעקב אשר, יעקב מרגי, יריב לוין, חיים ביטון, גילה גמליאל, ניר ברקת, אוריאל בוסו

כל ההצבעות במליאה (62)

לפי הסדר. הצבעות על הסתייגויות ועל סעיפים בודדים מוצגות בנפרד מההצבעה על הצעת החוק בשלמותה.

מקור: דף הצעת החוק במאגר החקיקה של הכנסת ↗