17 בפברואר 2020, 14:29 · הכנסת ה-22 · הצבעה מס׳ 31993
הצעת חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף-2020
אישור החוק
החוק התקבל: 24 בעד, 0 נגד
הצביעו 24 מתוך 120 — לפי הרישומים השמיים (התוצאה הרשמית אינה מתפרסמת)
הצביעו 24 מתוך 120 חברי הכנסת. במליאה אין מניין חוקי: החלטה מתקבלת ברוב רגיל של המצביעים. רוב מיוחד (61 קולות) נדרש רק בהצעת אי-אמון ובחלק מהוראות חוקי היסוד. מילון מונחים ←
מה הועמד להצבעה
«לקבל את הצעת החוק בקריאה שלישית»
קריאה שלישית: ההצבעה הסופית. הצעת חוק שהתקבלה בקריאה שלישית הופכת לחוק. מילון מונחים ←
הצעת חוק: חוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף-2020
על החוק והדיון
תקציר החוק הרשמי (הכנסת)
מטרתו של חוק שירותי תשלום, התשע"ט–2019 (להלן – החוק), היא להסדיר את תחום שירותי התשלום הטכנולוגיים בישראל, הכולל בין היתר, תשלום באמצעות כרטיס אשראי, כרטיס נטען, יישומון תשלום (אפליקציית תשלום) וארנק דיגיטלי. הצורך בחוק האמור נבע מההתפתחות הטכנולוגית שהובילה להגברת התחרות בתחום שירותי התשלום, הוזלת העמלות וזמינות התשלום, אך לצד אלה דרשה התייחסות לסיכונים הכרוכים בשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים, דוגמת פרצות אבטחה, הונאות ושימוש לרעה במידע. בנוסף, לאור ההסדרים העדכניים שנקבעו כאמור בחוק, החל מיום כניסתו לתוקף של החוק בוטל חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו–1986 שעד לחקיקת החוק הסדיר את תחום פעילות כרטיסי אשראי בישראל. לקראת כניסתו של החוק לתוקף נדרשה היערכותם של נותני שירותי תשלום, ובכללם בנקים, חברות כרטיסי אשראי, מפעילי יישומוני התשלום ועוד, לפיכך מועד התחילה נקבע ליום י"ב בטבת התש"ף (9 בינואר 2020). אולם, לאור העובדה שטרם הושלמה היערכות זו, תוקן מועד התחילה בחוק שירותי תשלום (תיקון), התש"ף–2020 ונקבע כי מועד כניסתו לתוקף של החוק יהיה ביום כ"ו בתשרי התשפ"א (14 באוקטובר 2020). כמו כן, נקבע כי מועד התחילה של התיקון ייקבע רטרואקטיבית ליום י"ב בטבת התש"ף (9 בינואר 2020).
לפי סיעות ביום ההצבעה
- בעד
- נמנעו
- נגד
כחול לבןאופוזיציה9 בעד · 0 נגד — רוב בעד
הרשימה השמית (24)
מספרים ומקורות
- בעד
- 24
- נגד
- 0
- נמנעו
- 0
- נוכחים שלא הצביעו
- 0
נספרים רק חברי כנסת שיש לגביהם רישום. היעדר רישום אינו אומר שחבר הכנסת נעדר. התוצאה הרשמית של הצבעות אחרי יולי 2021 אינה מתפרסמת במידע הפתוח.
מקור: דף ההצבעה באתר הכנסת ↗