הצעת חוק פרטית · הכנסת ה-19 · פורסם כחוק ב-12 בפברואר 2014

חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 61), התשע"ד-2014

סטטוס: התקבלה בקריאה שלישית

נושאים: משטר ובחירות* · * לפי הסיווג הרשמי של חוקי הכנסת

מה מציעים יוזמי ההצעה

החוק מפרט את הזכאים להצביע בבחירות לכנסת בנציגויות ישראל בחו״ל, וביניהם עובדי שגרירויות, דיפלומטים ועובדי הסוכנות היהודית. לדברי המציעים, הסוכנות היהודית מעסיקה בחו״ל גם שליחים מטעמה שאינם נמנים על מצבת עובדיה, ולפיכך אינם זכאים להצביע בנציגויות ישראל בחו״ל, אף שפעילותם אינה שונה במהותה מזו של עובדי הסוכנות. לטענת המציעים, הדבר גורם לקיפוחם של השליחים ביחס לנציגים רשמיים אחרים ולעובדי הסוכנות. הצעת החוק נועדה לכלול את שליחי הסוכנות היהודית שאינם עובדיה במסגרת הזכאים להצביע בנציגויות ישראל בחו״ל, ובכך להשוות את זכויותיהם לזכויות עובדי הסוכנות.

תקציר שכתב מודל בינה מלאכותית (Claude) על סמך דברי ההסבר שכתבו יוזמי ההצעה. אלה טיעוניהם, לא תקציר רשמי של הכנסת. · הצעת החוק באתר הכנסת · כתבו למחבר

יוזמים

יריב לוין, דוד צור

קריאות

מה נאמר במליאה

הצעת החוק משווה את זכות ההצבעה בנציגויות ישראל בחו״ל בין שליחי המוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית העולמית, הקרן הקיימת וקרן היסוד) המועסקים ישירות כעובדי המוסדות לבין שליחים שמשכורתם משולמת על-ידי הקהילות בחו״ל, אף שעבודתם זהה. הדיון נסב על השאלה אם מדובר בתיקון טכני המתקן עוול כלפי שליחים הפועלים מטעם המדינה, או בפריצת עיקרון טריטוריאלי בדיני הבחירות שעלולה להוביל להרחבות שרירותיות נוספות.

טיעונים בעד

  • נוצרה הבחנה בלתי מוצדקת בין שליחים העושים אותה עבודה ושליחות בדיוק, רק משום שהגורם המשלם את שכרם שונה, ויש לתקן עוול זה.
    יריב לוין (הליכוד-ישראל ביתנו), שר הפנים גדעון סער (הליכוד-ישראל ביתנו), דוד רותם (הליכוד-ישראל ביתנו)
  • עקרון המניעה האובייקטיבית, שכבר הוכר בחוק לגבי עובדי המוסדות הלאומיים הנמצאים בשליחות, חל באותה מידה גם על שליחים שאינם מוגדרים פורמלית כעובדים.
    שר הפנים גדעון סער (הליכוד-ישראל ביתנו), דוד רותם (הליכוד-ישראל ביתנו)
  • מדובר בתוספת קטנה של כ-400 שליחים ובני משפחותיהם, ולכן אין הכבדה תקציבית או ביצועית ואין חשש לעיכוב פרסום תוצאות הבחירות.
    שר הפנים גדעון סער (הליכוד-ישראל ביתנו)
  • מדובר באנשים שנשלחו על-ידי המדינה לעבודת קודש בשליחות ציבורית ולא יצאו מרצונם או לשם טיול, ולכן ראוי לאפשר להם למלא את זכותם וחובתם האזרחית.
    דוד צור (התנועה)

טיעונים נגד

  • עקרון הבחירות הדמוקרטי בישראל הוא טריטוריאלי, ולפיו רק מי שנמצא בפועל בתחומי המדינה וישא בתוצאות ההחלטות צריך להשתתף בקביעת עתידה, ולכן כל שחיקה בעיקרון זה בעייתית ומסוכנת.
    דב חנין (חד"ש)
  • ההבחנה בהצעת החוק שרירותית - אם מרחיבים את זכות ההצבעה לשליחי מוסדות אלה, אין הצדקה שלא להרחיב אותה גם לאנשים הנמצאים בחו״ל בשליחות תרבותית, עסקית או לצורכי לימודים.
    דב חנין (חד"ש)
  • מי שאינו חי בישראל ולא ישא במחיר ההחלטות, כגון החלטות גורליות של מלחמה ושלום, אינו הגורם הראוי להכריע בעתידה של החברה הישראלית.
    דב חנין (חד"ש)
מי דיבר (6)
חבר/ת כנסתסיעהקריאותנאומיםבהצבעה הסופית
יריב לויןהליכוד-ישראל ביתנו קואליציהקריאה ראשונה2בעד
שר הפנים גדעון סערהליכוד-ישראל ביתנו קואליציהקריאה ראשונה1אין רישום
איתן כבלהעבודה אופוזיציהקריאה ראשונה2אין רישום
דוד רותםהליכוד-ישראל ביתנו קואליציהקריאה שלישית1בעד
דב חניןחד"ש אופוזיציהקריאה שלישית3נגד
דוד צורהתנועה קואליציהקריאה שלישית2בעד

תקציר שכתב מודל בינה מלאכותית (Claude) על סמך פרוטוקולי המליאה: הדיון בהצעת החוק בכל קריאה שבה הצביעו עליה. הטיעונים מנוסחים מחדש ואינם ציטוטים, וחברי הכנסת שמופיעים תחת כל טיעון הם קריאת המודל של מי שהעלה אותו: לפני שמצטטים מישהו, בדקו בפרוטוקול. אין זו הערכה איזה צד צודק. רשימת הדוברים נלקחה מהפרוטוקול, בלי מודל. פרוטוקולי הישיבות: 1, 2, 3 · כתבו למחבר

הסתייגויות לקריאה השנייה

לא הוגשו הסתייגויות להצעת החוק.

ביקשו רשות דיבור: מוחמד ברכה (חד"ש), חנא סוייד (חד"ש), דב חנין (חד"ש), עפו אגבאריה (חד"ש), זהבה גלאון (מרצ), אילן גילאון (מרצ), ניצן הורוביץ (מרצ), מיכל רוזין (מרצ), עיסאווי פריג' (מרצ), תמר זנדברג (מרצ)

נוסח הוועדה לקריאה השנייה והשלישית (PDF) · כתבו למחבר

הסתייגויות, סעיפים והצבעות אחרות (1)

לפי הסדר. הצבעות על הסתייגויות ועל סעיפים בודדים מוצגות בנפרד מההצבעה על הצעת החוק בשלמותה.

מקור: דף הצעת החוק במאגר החקיקה של הכנסת ↗