הצעת חוק פרטית · הכנסת ה-18 · פורסם כחוק ב-30 במרץ 2011

חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מס' 8), התשע"א-2011

סטטוס: התקבלה בקריאה שלישית

נושאים: שלטון מקומי* · * לפי הסיווג הרשמי של חוקי הכנסת

מה מציעים יוזמי ההצעה

הצעת החוק נועדה להסדיר בחקיקה את פעולתן של ועדות קבלה ליישובים קהילתיים קטנים בנגב ובגליל, לרבות הרחבות קהילתיות של יישובים כפריים, ולעגן ביקורת שיפוטית על החלטות ועדות אלה. לדברי המציעים, החל מסוף שנות ה-70 יזמה המדינה הקמת יישובים קהילתיים קטנים בגליל ובנגב כדי להגשים יעדי פיזור אוכלוסייה ולאפשר אורח חיים קהילתי-כפרי מבוסס לכידות חברתית ותרבותית, ומימוש מטרות אלה מחייב מנגנון מיון של מועמדים להתיישבות. לפי דברי ההסבר, הצעת החוק לא תחול על הליכי קבלת חברים באגודות שיתופיות המסווגות כקיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים וכפרים שיתופיים, שכן אלה בעלות רקע שיתופי-חקלאי ומקיימות מערכת חברתית וכלכלית משותפת, וקליטת חברים בהן תמשיך להיעשות לפי הדין ותקנון האגודה.

תקציר שכתב מודל בינה מלאכותית (Claude) על סמך דברי ההסבר שכתבו יוזמי ההצעה. אלה טיעוניהם, לא תקציר רשמי של הכנסת. · הצעת החוק באתר הכנסת · כתבו למחבר

יוזמים

ישראל חסון, שי חרמש, אורי אריאל, דוד רותם

וגם: משה (מוץ) מטלון (הצטרף), יצחק וקנין (הצטרף)

קריאות

מה נאמר במליאה

הצעת החוק מסדירה את פעולתן של ועדות קבלה ביישובים קהילתיים קטנים בנגב ובגליל, וקובעת את הרכבן, את העילות שבגינן ניתן לדחות מועמדים ואת אפשרויות הערר על החלטותיהן, כהמשך לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל ולפסיקת בג״ץ בפרשת קעדאן. הדיון נסב סביב השאלה האם מדובר בהסדרה לגיטימית של שמירת אופי קהילתי-חברתי של יישובים קטנים, או בחקיקה שמטרתה בפועל להדיר אזרחים ערבים ואוכלוסיות נוספות מהתיישבות על קרקעות מדינה.

טיעונים בעד

  • יישובים קהילתיים קטנים בפריפריה (נגב וגליל) תלויים בערבות הדדית ובלכידות חברתית-תרבותית חזקה, ולכן יש הצדקה למנגנון מיון מועמדים כל עוד הם קטנים ולא התבססו.
  • החוק קובע באופן מפורש כי אסור לוועדות הקבלה לפסול מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום או מוגבלות, וכן מבטיח ביקורת שיפוטית, חובת הנמקה בכתב והליכי ערר, כך שהוא יוצר איזון הוגן בין זכויות שונות.
  • יש לקבוצה המקימה יישוב כפרי-קהילתי הזכות הבסיסית לבחור את שכניה וחבריה באורח חיים משותף, בדיוק כפי שכל קבוצה אחרת רשאית לעשות, ואין בכך כל זיקה לגזענות.
    ישראל חסון (קדימה), דוד רותם (ישראל ביתנו)
  • בפועל כבר מתקיימות ועדות קבלה והמדינה וגורמים שונים (כולל מינהל מקרקעי ישראל) הכירו בצורך הלגיטימי בשמירה על קהילתיות, ולכן החוק רק מסדיר ומבקר מצב קיים ואינו יוצר מציאות חדשה.
  • הטענות כאילו ועדות הקבלה מכוונות נגד ערבים אינן מבוססות בעובדות, שכן ישנן גם אפליות והעדפות קיימות בכיוונים אחרים (כגון מכרזי מינהל מקרקעי ישראל במגזר הערבי) שאינן זוכות לביקורת דומה.
    ישראל חסון (קדימה)

טיעונים נגד

מי דיבר (17)
חבר/ת כנסתסיעהקריאותנאומיםבהצבעה הסופית
ישראל חסוןקדימה אופוזיציהקריאה ראשונה, קריאה שלישית11בעד
דוד רותםישראל ביתנו קואליציהקריאה ראשונה, קריאה שלישית10בעד
שר המשפטים יעקב נאמן—קריאה ראשונה1אין רישום
דב חניןחד"ש אופוזיציהקריאה ראשונה, קריאה שלישית13נגד
חנין זועביבל"ד אופוזיציהקריאה ראשונה, קריאה שלישית6נגד
טלב אלסאנערע"ם-תע"ל אופוזיציהקריאה שלישית6נגד
חנא סויידחד"ש אופוזיציהקריאה שלישית8נגד
מאיר שטריתקדימה אופוזיציהקריאה שלישית1אין רישום
מוחמד ברכהחד"ש אופוזיציהקריאה שלישית1נגד
עפו אגבאריהחד"ש אופוזיציהקריאה שלישית6נגד
חיים אורוןמרצ אופוזיציהקריאה שלישית11נגד
ניצן הורוביץמרצ אופוזיציהקריאה שלישית5נגד
שלמה מולהקדימה אופוזיציהקריאה שלישית5נגד
ג'מאל זחאלקהבל"ד אופוזיציהקריאה שלישית3נגד
אחמד טיבירע"ם-תע"ל אופוזיציהקריאה שלישית10נגד
מיכאל בן-אריהאיחוד הלאומי אופוזיציהקריאה שלישית4בעד
השר יוסי פלדהליכוד קואליציהקריאה שלישית2בעד

תקציר שכתב מודל בינה מלאכותית (Claude) על סמך פרוטוקולי המליאה: הדיון בהצעת החוק בכל קריאה שבה הצביעו עליה. הטיעונים מנוסחים מחדש ואינם ציטוטים, וחברי הכנסת שמופיעים תחת כל טיעון הם קריאת המודל של מי שהעלה אותו: לפני שמצטטים מישהו, בדקו בפרוטוקול. אין זו הערכה איזה צד צודק. רשימת הדוברים נלקחה מהפרוטוקול, בלי מודל. פרוטוקולי הישיבות: 1, 2, 3 · כתבו למחבר

הסתייגויות, סעיפים והצבעות אחרות (3)

לפי הסדר. הצבעות על הסתייגויות ועל סעיפים בודדים מוצגות בנפרד מההצבעה על הצעת החוק בשלמותה.

מקור: דף הצעת החוק במאגר החקיקה של הכנסת ↗