חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024

התיקון לחוק קובע כי גוף ציבורי המספק, בעצמו או על ידי ספק שירות מטעמו, שירותי הסעדה בהיקף של 500 מנות ליום עבודה, לא יוכל לסרב סירוב שאינו מוצדק, לבקשת ארגון לחלוקת מזון להתקשר עמו לצורך איסוף המזון העודף שנותר בחצריו. מזון עודף הוגדר כמזון ראוי למאכל אדם, שלא הוגש לסועדים, ושאין כל כוונה, של הגוף הציבורי או ספק השירות מטעמו, לעשות בו שימוש נוסף, ואם לא ייתרם הוא יושלך לאשפה. החובה להתקשר עם ארגון לחלוקת מזון לא תחול, אם איסוף המזון מטיל על הגוף הציבורי עלות עודפת ישירה. ההגדרה "גוף ציבורי" בחוק זה כוללת משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו למעט יחידות ביטחוניות מסוימות, הכנסת, מבקר המדינה, רשות מקומית, חברה עירונית ומועצה דתית, חברה ממשלתית וחברה בת ממשלתית, תאגיד שהוקם בחוק או לפיו, צה"ל, משטרת ישראל ושב"ס. ואולם מוסד רפואי, לא ייחשב גוף ציבורי לעניין זה. לגבי צה"ל, המשטרה, השב"ס והרשות להגנה על עדים, נקבע כי השר הממונה עליהם יוכל להורות בנוהל על התאמות בתחולת ההסדר לגביהם או להורות בנוהל על פטור מתחולת ההסדר מסיבות ביטחוניות ליחידות מסוימות בגופים אלה ובלבד שהפטור יוגבל לעד שנה בכל פעם. ארגון לחלוקת מזון ימסור לגוף הציבורי שאיתו התקשר אחת לשנה אישור על כמות המזון שאסף ממנו והשימושים בו. ההסדר שתחילתו מיידית לא יחול על התקשרות קיימת של הגוף הציבורי עם ספק שירות למתן שירותי הסעדה, ובכלל זה על מכרז שפורסם כבר להתקשרות עם ספק שירות כאמור או על מימוש אופציה שניתנה לפי התקשרות קיימת. עוד נקבע שההוראות הקיימות בחוק עידוד תרומות מזון לעניין אחריות תורם מזון ומתן אות הוקרה לתורמי מזון, יחולו הן על הגוף ציבורי, והן על ספק שירותי ההסעדה מטעמו, בלי קשר לשאלת הבעלות במזון.

יוזמים

ינון אזולאי, יסמין פרידמן