11 במאי 2026, 22:55 · הכנסת ה-25 · הצבעה מס׳ 45927

קריאה שלישיתהצבעה על הצעת החוקהצבעה אלקטרונית

הצעת חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו–2026

החוק התקבל: 93 בעד, 0 נגד

הצביעו 93 מתוך 120 — לפי הרישומים השמיים (התוצאה הרשמית אינה מתפרסמת)

מה הועמד להצבעה

«לקבל את הצעת החוק בקריאה שלישית»

קריאה שלישית: ההצבעה הסופית. הצעת חוק שהתקבלה בקריאה שלישית הופכת לחוק. מילון מונחים ←

הצעת חוק: חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת), התשפ"ו–2026

על החוק והדיון

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

החוק מסדיר את העמדתם לדין של מי שביצעו עבירות במסגרת אירועי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023. נקבע כי כתבי האישום יוגשו לבית משפט צבאי ייעודי שמושבו בירושלים, אשר יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי כל דין. בכלל זה, בית המשפט יהיה מוסמך לדון בעבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של פשע השמדת עם, פגיעה בריבונות המדינה, גרם למלחמה ועבירות טרור. בית המשפט יורכב משתי ערכאות, ערכאה ראשונה וערכאת ערעור, וידון ככלל, בהרכבים של שלושה שופטים. החוק קובע הסדרים ספציפיים למינוי השופטים מקרב שופטים מכהנים, שופטים בדימוס ומשפטנים שיבחרו במיוחד לצורך הליכים אלו. באשר לבעלי הדין, התובעים בהליכים ימונו על ידי הרמטכ"ל בהמלצת הפרקליט הצבאי הראשי, ולעניין ההגנה, הנאשם יוכל לבחור סניגור, אך נקבע כי ככל שבית המשפט ימנה לנאשם סניגור, הוא לא יהיה מטעם הסניגוריה הציבורית ומימונו לא יהיה מקופת המדינה. על ההליכים יחולו דיני סדר הדין הפלילי ודיני הראיות הרגילים. עם זאת, לבית המשפט מוקנית סמכות כללית לסטות מדינים אלה מטעמים שיירשמו, אם הדבר דרוש לבירור האמת ולעשיית צדק ואינו פוגע פגיעה ממשית בהגינות ההליך. כמו כן, הותאמו דיני המעצרים לאחר הגשת כתב אישום כך שבית המשפט הוסמך להורות על הארכות מעצר של הנאשמים לתקופות ארוכות יותר מאלה הקבועות בדין הרגיל. לעניין נוכחות הנאשמים בדיונים, נקבע כי ככלל, ישתתפו בדיוני בית המשפט שלא בנוכחותם הפיזית באולם אלא בדרך של היוועדות חזותית למעט בדיונים מהותיים. עוד נקבעו בחוק הסדרים מיוחדים הנוגעים להבטחת זכויותיהם של נפגעי העבירה באמצעות מערך ייעודי שיקים התובע הצבאי הראשי, וכן מוסדרת פומביות הדיון, לרבות תיעוד חזותי וקולי של הדיונים ושידור חלקים מהם לציבור. בהיבט של ההיערכות המינהלית, נקבע כי הרמטכ"ל יקים מפקדה ייעודית שתהיה אחראית להיערכות להליכים. כמו כן תוקם ועדת היגוי ממשלתית בראשות המנהל הכללי של משרד הביטחון להתוויית ההיערכות ופיקוח עליה, ומוסדרת הקמת יחידת משמר מיוחדת בשירות בתי הסוהר לבית המשפט הצבאי. נוסף על כך, החוק מסמיך את שר הביטחון לקבוע הוראות בדבר ביצוע גזר דין המטיל עונש מוות, וקובע איסור על שחרור מוקדם של אסירים המעורבים באירועים אלה.

כל הטיעונים והדוברים — בעמוד הצעת החוק →

לפי סיעות ביום ההצבעה

קואליציה54 בעד · 0 נגד
אופוזיציה39 בעד · 0 נגד
  • בעד
  • נמנעו
  • נגד
הליכודקואליציה26 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

יש עתידאופוזיציה21 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

ש"סהתאחדות הספרדים שומרי תורה תנועתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"לקואליציה9 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

כחול לבןכחול לבן - המחנה הממלכתיאופוזיציה8 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

הציונות הדתיתהציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'קואליציה7 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

ישראל ביתנואופוזיציה5 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

עוצמה יהודיתעוצמה יהודית בראשות איתמר בן גבירקואליציה5 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

הימין הממלכתיקואליציה4 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

העבודהאופוזיציה4 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

יהדות התורהקואליציה3 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

נעםנעם - בראשות אבי מעוזאופוזיציה1 בעד · 0 נגד — רוב בעד

דף הסיעה ←

הרשימה השמית (93)
מספרים ומקורות
בעד
93
נגד
0
נמנעו
0
נוכחים שלא הצביעו
0

נספרים רק חברי כנסת שיש לגביהם רישום. היעדר רישום אינו אומר שחבר הכנסת נעדר. התוצאה הרשמית של הצבעות אחרי יולי 2021 אינה מתפרסמת במידע הפתוח.

מקור: דף ההצבעה באתר הכנסת ↗