הצעת חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח-2017

אישור החוק

החוק התקבל: 11 בעד, 1 נגד

הצביעו 12 מתוך 120 — לפי התוצאה הרשמית של הכנסת

הצביעו 12 מתוך 120 חברי הכנסת. במליאה אין מניין חוקי: החלטה מתקבלת ברוב רגיל של המצביעים. רוב מיוחד (61 קולות) נדרש רק בהצעת אי-אמון ובחלק מהוראות חוקי היסוד. מילון מונחים ←

מה הועמד להצבעה

«לקבל את הצעת החוק בקריאה שלישית»

קריאה שלישית: ההצבעה הסופית. הצעת חוק שהתקבלה בקריאה שלישית הופכת לחוק. מילון מונחים ←

הצעת חוק: חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח-2017

על החוק והדיון

תקציר החוק הרשמי (הכנסת)

חוק ליישום ההסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה היוונית בדבר המעמד של כוחותיהן, התשע"ח-2017 התקבל בקריאה שניה ושלישית ביום ב' בכסלו התשע"ח (20 בנובמבר 2017). ביולי 2015 נחתם הסכם בין ממשלות ישראל ויוון, שנועד להסדיר היבטים משפטיים ולוגיסטיים הכרוכים בשיתוף פעולה ביטחוני בין המדינות. לפי ההסכם, כוחות צה"ל ועובדים של מערכת הביטחון יוכלו להתאמן בשטחה של יוון לבושים במדיהם תוך כדי נשיאת נשקם. כמו כן, יורשו הכוחות להשתתף בפרויקטים של מחקר ופיתוח, וכלי שיט וטיס צבאיים יוכלו לעגון או לנחות בשטחה של יוון. על פי עיקרון ההדדיות, כוחותיה של צבא יוון יוכלו להתאמן בצורה דומה על שטחה של מדינת ישראל. ההסכם הוסדר בחקיקה ראשית מכיוון שנכללות בו הוראות הקובעות הסדרים השונים מהדין הישראלי. כך, למשל, מצב בו ציוד מסוים המובא לישראל על פי הדין הישראלי טעון תשלום מס. לפי ההסכם, הציוד שיביאו עמם הכוחות הצבאיים יהיו פטורים מתשלום זה. דוגמה נוספת להוראה הקיימת בהסכם שאינה דומה להסדר הישראלי מתייחסת לסמכות השיפוט. על פי ההסכמים, במקרה בו חייל יווני, בזמן אימון צבאי הנערך בישראל, גרם נזק לציוד של אזרח ישראלי, לא יחולו דיני הנזיקין הרגילים החלים בישראל, ויחול ההסדר המפורט בהסכם. לעומת זאת, להוראות בדבר סמכות השיפוט הפלילית לא ניתן תוקף של חוק, והן יוסדרו במסגרת מדיניות ההעמדה לדין. לפי ההוראות שבהסכם, קיימת זכות ראשוניות למדינה השולחת להפעיל סמכות שיפוט פלילית על הסגל שלה ביחס לעבירות פליליות שבוצעו במסגרת ביצוע תפקיד רשמי או כלפי איש סגל אחר מאותה מדינה, אך במקרה בו בוצעה העבירה שלא במסגרת התפקיד הרשמי ולא כלפי איש סגל המדינה השולחת, תישאר הסמכות בידי המדינה המארחת.

כל הטיעונים והדוברים — בעמוד הצעת החוק →